אנחנו רוצים את המראה הטבעי, אבל מבינים שהוא דורש תחזוקה.

אנחנו רוצים להכניס את הטבע הביתה, אבל לא במחיר של שחיקת החומר.

אנחנו רוצים להרגיש ולחוש בבית את הדבר האמיתי, אבל התקציב שלנו לא מאפשר זאת.

החיים הדינאמיים והמשפט השגור "אני רוצה שהבית יעבוד בשבילי ולא אני בשביל הבית", הצורך בפרקטיות ובתחזוקה קלה ופשוטה הביא את העוסקים בעולם החומרים לפתח מוצרים לא פחות ממעולים המדמים את הדבר האמיתי.

פרקט תלת שכבתי זקוק מדי פעם לחידוש של לכה או שמן, בטון ואבן טבעית זקוקים לסילר,  חלודה מתחמצנת ומתקלפת, בסביבת חומרים טבעיים לא כדאי להשתמש בחומרי הניקוי הרגילים. הכל טוב ויפה. מי שאוהב את הטבע, את החומר, את המגע והמראה, צריך להבין שהם דורשים תחזוקה מיוחדת ולעיתים לא פשוטה, ויש לא מעט אנשים שלא יתפשרו על החומר הטבעי (כמוני למשל), שאוהבים את השחיקה וההתיישנות ולוקחים בחשבון את כל מה שנלווה לכך, כולל העלויות של הקניה והתחזוקה.

בתור גרופית של חומרים טבעיים, אחת שגרה בבית שיש בו אבן טבעית, פרקט תלת שכבתי, מעקות ושערים מחלודה ועוד… הייתי חייבת לחקור וללמוד עבור לקוחותי את עולם הדמויי.  ראיתי לאורך הפרוייקטים שלי אלו חומרים שמדמים חומרים אחרים נראים טוב ועושים את העבודה, ועל אילו מומלץ לוותר.

החומרים המדמים השווים

פרקט למינציה

הטכנולוגיה של היום הצליחה להביא את הלמניציה למקום גבוה מאוד מבחינת איכות החומר המדמה חומר אמיתי. אם בעבר היה מדובר על צילום של החומר האמיתי והדבקתו על הליבה, כיום פרקט למינציה מגיע עם המרקם של העץ  ומבחינת התחושה נדמה כאילו אנחנו דורכים על עץ.  היום נבחין בהבדל בין פרקט עץ לבין למינציה רק כאשר נניח אותם אחד ליד השני, ובסופו של דבר ההחלטה האם להתקין כזה או כזה היא בעיקר שאלה של מחיר, אלא אם אתה פריק של הדבר האמיתי. גם ההתקנה של הלמניציה היא פשוטה ובשיטת הקליק- כמו פאזל שחלקיו מתחברים אחד לשני. המשמעות היא שגם קל לפרק אותו. ובכל זאת, אם לקוחותי מתעקשים על פרקט עץ, אני מסבירה בדיוק מה הוא דורש מבחינת תחזוקה.

טיח דמוי בטון

אחד החומרים שכבשו את עולם העיצוב בשנים האחרונות הוא הבטון. הוא חזר לרצפות במראה בלטות יפו, לקירות כבטון חשוף, לרהיטים, לגופי תאורה ואפילו לפרטי נוי.

אז בגופי תאורה ופרטי נוי אין לנו למעשה בעיה של תחזוקה, אבל כשמדובר ברצפות או קירות בבתים עם ילדים קטנים הנוגעים כמעט בכל דבר, הבטון הוא לא חבר. הוא סופח נוזלים ובעל ספיגה גבוהה, בשל היותו חומר טבעי עלולים להיווצר בו סדקים עם הזמן. יש האוהבים את המראה הזה, את ההתיישנות, אבל אם אתם לא נמנים עם אלה, בטון הוא לא החומר בשבילכם.

השוק מציע היום מגוון מאוד רחב של תחליפים. אני מתייחסת בעיקר לקירות הבית מכיוון שברצפות מדובר בעיקר על גרניט פורצלן המדמה בטון.

על קירות הבית האופציות רבות ומגוונות יותר. אחת האהובות עלי היא השימוש בטיח הערבה של טמבור. זהו טיח מינרלי במראה טבעי, כאשר התוצאה הסופית תלויה באיש המקצוע המבצע.

גם לנירלט יש אפקט בטון, אבל אני באופן משמעותי מעדיפה ליישם את טיח הנטורה שלהם. זהו טיח מינרלי המגיע במגוון מרקמים- עדין, בינוני וגס ונותן תוצאה מרהיבה על הקיר.

היום ניתן ליישם רול בטון על הקירות. יריעות בטון גמיש בעובי 3-5 מ"מ שהיישום שלהם דומה ליישום טפט. טרם יצא לי ליישם את החומר בבתים, אבל ממה שראיתי אצל הספקים השונים, נראה מבטיח מאוד ובעלויות זהות כמעט ליישום טייחים.

וגם עולם הטפטים התפתח בצורה משמעותית והגיע למצב שהיום במבט קשה להבחין האם מדובר בדבר האמיתי או לא. אבל כאן אני קצת מסתייגת, וטפטים דמויי נכנסים לקטגוריית הפחות שלי (בהמשך הפוסט).

דמוי חלודה

עד לא מזמן הדרך היחידה לייצר מראה המדמה חלודה היה באמצעות אריחי קרמיקה דמויי, או באמצעות פלטות חלודה טבעית אותם מייצרים מברזל שעובר תהליכי חימצון.

כיום ניתן ליישם את מראה החלודה על הקירות באמצעים פשוטים הרבה יותר כמו צבע באפקט חלודה של טמבור או רול חלודה (הדומה לרול בטון מלמעלה). ואני אומרת לכם שזה נראה מעולה!

פורמייקה דמויית… (בטון, עץ, מתכת ועוד)

כאן אני חצויה. מצד אחד אני יותר ויותר מתחברת לפורמייקה. היא לא מה שהיה פעם. גם היא כמו שאר החומרים, עברה גילגולים ותהפוכות טכנולוגיות המביאים אותה לרמה מאוד גבוהה ואופציות השימוש בה נרחבות יותר ויותר.

יחד עם זאת, לטעמי הפורמייקה עדיין לא מצליחה לדמות את כל החומרים הטבעיים בשלמות.

אז על איזו פורמייקה אני ממליצה? הדמויי בטון עושים עבודה טובה ודמויית העץ מצליחה להפתיע אותי מאוד בזמן האחרון. כל השאר לטעמי עדיין טעונים שיפור ואני מאמינה שעם הזמן גם כאן נראה דמויי שלא נופלים מהמקור.

וילון דמוי פשתן

הפשתן הוא בד שמשדר טבע במלוא הדרו ובעל ניחוח של חופש. יש בו משהו נון שלנטי ומאוד "זרקתי על עצמי משהו ויצאתי". מהיותו בד טבעי יש בו חסרונות רבים שאינם באים בהלימה עם הרצון לתחזוקה קלה. הוא סופח כתמים, מתקמט ומתכווץ, ובשמש הישראלית הקופחת יש לו נטיה להצהיב.

עולם הטקסטיל מציע חלופות מדהימות של וילונות סינטטיים דמויי פשתן, שנראים כמו הדבר האמיתי וללא החסרונות שלו. ממליצה בחום לקבלת מראה נינוח בבית.

החומרים המלאכותיים שעדיין לא משכנעים אותי

גרניט פורצלן דמוי פרקט בשירותים-

להבדיל מהחללים המרכזיים בהם האריחים המדמים פרקט ארוכים וגדולים ונראים טוב, בחדרים הרטובים הקטנים לא מתקבל האפקט של פרקט. אין ברירה אלא להשתמש בפלנקים קטנים והם נראים פחות טוב משמעותית מאלה הארוכים. ובכללי, מעבר לזה הגרניט הוא חומר קר למגע. העניין בשימוש ברצפת פרקט הוא לא רק הנראות אלא גם התחושה. כך שאם ברצונינו לקבל רצפה נעימה יש חלופות הרבה יותר מוצלחות לחדרים הרטובים.

טפט דמוי בריקים-

אין מה לעשות, זה אחד הלאווים המוחלטים מבחינתי. לי לא יצא עדיין לראות טפט המדמה בריקים בצורה איכותית, והסינטטיות מורגשת. אם אין באפשרותכם ללכת על הדבר האמיתי, לא חסרים טפטים מהממים בשוק.

פורמייקה דמויית מתכות ושיש-

מתכת היא מתכת ופורמייקה היא פורמייקה, ונכון לעכשיו השילוב ביניהם פחות מוצלח בעיני מאשר פורמייקה דמויית עץ. אי אפשר לקבל את הברק, או את הטקסטורה עדיין. מאמינה שגם פה הטכנולוגיה תשתפר והדמויי יראו הדבר האמיתי.

ריפוד סינטטי דמוי עור-

אין על הריח של עור, על המרקם שלו, על ההידור שהוא משדר, על הברק שלו כשהוא מתוח. כל אלה לא נמצאים בעור הסינטטי. יש בו משהו פלסטיקי ומאוד לא טבעי ולכן מלבד אולי לרפד בו כסאות פינת אוכל, אני משתדלת שלא להשתמש בו. מבינה לחלוטין את הצורך בפונקציונלית, ולעולם הטקסטיל יש חלופות מדהימות לריפוד שנראות הרבה יותר אמיתיות ואיכותיות.

השבוע ערכתי סיור לסטודנטים שלי מסטודיו 6B בנושא צבע, טקסטיל וחומרים. ראינו בעיניים את החומרים האמיתיים ואת האלטרנטיבות להם. אין ספק שהיום קל יותר להשיג את המראה הטבעי בחומר סינטטי ובהצלחה מרובה, ויחד עם זאת עדיין יש חומרים שלא מצליחים להעביר את התחושה האמיתית.

יש כאלה שיבחרו בחומר הסינטטי בכל מחיר כדי להקל על התחזוקה, ויש שלא ייותרו על המראה הטבעי גם אם מדובר בתחזוקה שוטפת.

חומרים טבעיים או סינטטיים? ואם סינטטיים- מה עובד אצלכם? ספרו לי.

ועד הפוסט הבא

שלכם באהבה,

רוית רוד סטודיו להלבשת הבית

תגובות

תגובות