בכל פניה שאני מקבלת לעצב את הבית, אני סקרנית לשמוע איך הגיעו אלי ומה גרם להם לבחור להרים את הטלפון ולחייג דווקא אלי. לרוב מגיעים דרך הפייסבוק, הבלוג או מהמלצה של חברים, אבל אחת ל… מגיעה הפניה שמעלה חיוך על הפנים.

היא מורה בחטיבה בה ביתי הגדולה לומדת ואנחנו לא מכירות. למעשה, מלבד מחנכת הכיתה של ביתי, אני לא מכירה באופן אישי מורות בחטיבה. ככה זה כשהילדים גדלים, אנחנו פחות ופחות מכירים את הנפשות הבוגרות אותם הם פוגשים יום יום.

היא החליטה שהגיע הזמן לשינוי, וכששיתפה בחדר המורים שמחפשת מעצבת, אחת המורות רשמה לה את שמי ביומן (וזו ההזדמנות שלי להודות לאותה מישהי אנונימית ששלחה אלי את המשפחה המקסימה הזו), וכך החל לו רומן ארוך ותהליך מעצים ומלמד של הלבשת דירה ל-5 נפשות: חיילת, בת 15, בן 10 וזוג הורים שמאסו בעץ  הכבד והכהה, וביקשו  גוונים בהירים ופסטליים  יותר, מראה קלאסי ונקי בקווים ישרים.

קיר הטלוויזיה בסלון היה מבחינתם החלק העיקרי והחשוב ביותר בתהליך. היא רצתה קיר "וואו". הספות בסלון היו עובדה מוגמרת שכן נרכשו לא מזמן. בנוסף, ריענון כל חדרי הדירה מלבד המטבח: החלפת פינת האוכל, חידוש וריענון חדרי האמבטיה, הלבשת חדרי הילדים כולל החלפת ריהוט והעמדה מחודשת במידת האפשר, וחידוש חדר השינה של ההורים.

בחרתי להתחיל בקיר הטלוויזיה, שכן הרגשתי שהוא זה שיתווה לי את הדרך בהמשך להלבשת שאר החלל המרכזי.

הצגתי בפניהם מס' אופציות וסקיצות לשינוי קיר הטלוויזיה. ההחלטה לא הייתה להם קלה. (בהמשך אגלה, שקבלת החלטות היא נקודת התורפה בתהליך…..). הרצון לקיר מרשים הביאה אותנו למקומות שחשתי כי הם לא נכונים לדירה בסדר גודל של הדירה שלהם, לרהיטים שיישארו  ולאופיים הרגוע והנעים של בני הבית. בסופו של דבר ההבנה כי לפעמים LESS IS MORE הביאה אותנו לבחור בקיר בריקים מפירוק (על הבריקים הרחבתי בפוסט אחר "על בריקים, גבס ובית המקדש") ללא כל אלמנט עיצובי אחר.

בשלב הבא יצאנו ללקט רהיטים משלימים לסלון ופינת אוכל.

יש בנו את הנטייה לחזור למקומות המוכרים והבטוחים בכל תחום בחיים, וגם אם אנו רוצים בשינוי, לעיתים נבחר בשינוי שהוא עדיין בתחום המוכר, לעיתים מתוך חוסר היכולת שלנו לראות את התמונה הרחבה ולעיתים זה הפחד מהלא מוכר.

בתהליך עיצוב בית יש גם פן פסיכולוגי. אני מאמינה שמעצב טוב, מעבר לכישרון עיצוב וראיה מרחבית, צריך להיות קשוב, רגיש, ויחד עם זאת למקד ולכוון, להתוות דרך.

ואכן היא חזרה למקום המוכר, ובניסיון לבחור פרטי ריהוט חדשים היא נטתה לעץ הכהה שוב. היה צורך במיקוד. הושבתי אותה והזכרתי לה את רצונותיה שעלו בפגישה הראשונה. אני מאמינה ששם נעוצה האמת. בראשוניות. מה שנאמר בפגישת ההיכרות הוא זה שמביא את האנשים לרצות בשינוי. אז הזכרתי לה. והיא אכן נזכרה, והבחירות הפכו קלות יותר ומוצלחות.

החומר הדומיננטי שנבחר לחלל הוא עץ האלון מולבן בעדינות. מצד אחד חם, מצד שני בהיר ועדין ומוציא את החללים מהכבדות והכהות ששררו בו.

כפריטים משלימים ותאורה נבחרו גווני מנטה בהירה ועדינה שמתאימים לבקשתה לגוונים פסטליים ורכים אך לא ילדותיים.

את ארונות האמבטיה וכן את רהיט הכניסה החלטנו לצבוע ולחדש. גם כאן נבחרו גוונים שקטים ובהירים.

מכאן יצאנו לתהליך הלבשת חדרי השינה. בשלב ראשון הוחלט על החלפת הפרקטים בכל החדרים ונבחר פרקט  לימינציה בהיר.

הבן, שאהבתו הרבה היא לכדורסל, היה שותף מלא לבחירת גוון החדר ולבחירת מדבקת הקיר הדומיננטית. בן 10 הוא כבר לא ילד, אך עדיין אינו נער, וחשוב להסתכל קדימה ולבחור גוונים שיתאימו גם לגיל ההתבגרות. הרהיטים נבחרו בגווני שמנת בהירה, ומפאת החדר הצר הוחלט לתכנן מיטה נפתחת בגודל סטנדרטי. לאחסון כל הכדורים ואביזרי הספורט נבחר ארגז עץ בעיצוב אישי.

חדרי הבנות היו כבר סיפור אחר לחלוטין. חיילת ובת 15, כל אחת עם טעמה, העדפותיה וצרכיה השונים בנוסף לנתונים הפיזיים של החדרים.  הפניתי אותן לפינטרסט לשאוב השראה, והקונספט לחדריהן נרקם לו.

חדר החיילת קטן מאוד, ונבחרו לו גווני אפור בהיר מאוד לקירות, וטפט במראה מחוספס, ולמרות גודלו הוחלט לתכנן מיטה זוגית. כאשר רהיט מתוכנן נכון, גם הוא גדול מדי לחלל, הוא מתקבל היטב בעין וממוקם נכון בחלל מבלי להקטינו. בחרנו מיטת במה, ללא ראש מיטה, נמוכה וקלילה למראה. מכיוון שעמדה לפני שחרור והחלטה לגבי לימודים, תוכנן שולחן קטן אך פונקציונלי שישרת אותה בהמשך. כמו כן נבחרה יחידת סולם בעיצוב אישי להכיל את פרטיה האישיים. היא מוקמה כך שתאפשר מקום לכורסה פינתית עליה חלמה.

בת ה-15 ראתה חדר ילדה בעיצובי ובו מדבקות עיגולים שחורות על הקיר ואהבה את הרעיון. המיטה הייתה נתון בחדר. למדבקות השחורות ולפרקט האפור בהיר נבחר צבע סגול בהיר מאוד ומעושן. הוחלט כי שאר הרהיטים יהיו בצבע לבן בכדי להמשיך את המראה הנקי וכדי שיתאימו לה גם בגיל מאוחר יותר. מכיוון שבני נוער אוהבים "להיזרק", המלצתי על פוף בפינה שנוצרה בעקבות השינוי בהעמדת הריהוט.

לחדר השינה של ההורים נבחר גוון תכלת בהיר מאוד ומעושן. טפט עיגולים עדין ובו גווני אבן נבחר לקיר ראש המיטה, וממנו נדגם הגוון לריהוט החדר. הרהיטים תוכננו בקפידה תוך תשומת לב לבקשות מיוחדות כגון:  מסגרת נמוכה באזור הרגליים, העדינות שבמסגרות, גובה המיטה שלוקח בחשבון איירובוט שמסתובב לו בבית ועוד.

ותודה ענקית לכל העושים במלאכה: הקבלן שמלווה אותי בכל הפרוייקטים- מיכה בן דוד, תאורה- תומס, בריקים-אליזבת בריקים, ריהוט סלון ופינת אוכל- מזנוני כהן, ריהוט נוסף בסלון- ג'ייקוב טווינה, נגרות חדרי השינה- גזע העץ, סנדלווד, פרקט וטפטים- פרקט פור יו, צביעת רהיט כניסה- הדס דה ויר, צביעת ארונות אמבטיה- סטודיו בבושקה, שטיחים- מיקלולה, שטיחי איתמר, גולף אנד קו, וילונות- וילונות אורגד, תמונות בחדרי הבנות- גלית דיין רביב, פרטי נוי- זווית, גולף אנד קו, למגירה.

* אהבתם את הדירה? רוצים לדעת עוד? תגובותיכם יתקבלו באהבה.

ועד הפוסט הבא

שלכם באהבה,

רוית

תגובות

תגובות